לידתו של הילד שנועד להושיע את ישראל מלווה בייעוד רוחני שניכר כבר משלבי חייו הראשונים, ושמו טומן בחובו רמזים לעתידו הסוער. הכתוב מציין כי האם קראה לבנה שִׁמְשׁוֹן, אך אינו מפרש במפורש את הסיבה לבחירת שם זה [אברבנאל]. מתוך כך, הפרשנים מציעים מספר כיוונים למשמעות השם.
גישה אחת קושרת את השם למילה שמש [ביאור שטיינזלץ]. בדומה לשמש, אשר אגורה בתוך נרתק וכאשר היא יוצאת ממנו היא מלהטת את הרשעים ומרפאת את הצדיקים, כך גם שמשון שהה ב"נרתק" בטן אמו כנזיר קדוש, ויצא לעולם כדי להכות בפלשתים ולהושיע את ישראל. התוספת של האותיות "ון" בסוף השם מבטאת הקטנה, בדומה למילה "אישון" שמשמעותה איש קטן, ומעידה על ראשית דרכו [אלשיך].
מנגד, יש המפרשים את השם מלשון שימוש, כרמז לכך שהוא עתיד לשמש את ה' כל ימי חייו במסגרת נזירותו. כיוון נוסף לאותו שם גוזר אותו מהמילה שממה, כרמז לחורבן ולהרס שהוא עתיד להביא על הפלשתים. משום שמשמעויות אלו נושאות משקל רב, בחרה האם שלא לפרסם ברבים את הסיבה המדויקת לקריאת השם [אברבנאל].
הכתוב ממשיך ומתאר כי וַיִּגְדַּל הַנַּעַר וַיְבָרְכֵהוּ ה'. ברכת ה' וייחודו של שמשון היו ניכרים כבר בשלבי התבגרותו המוקדמים, במעבר מילדות לנערות [ביאור שטיינזלץ]. תהליך זה מקביל אף הוא למהלכה של השמש, שאורה הולך ומתגבר בהדרגה עד לאמצע היום. כך גם שמשון התברך ככל שגדל, וברכה זו היוותה הכנה לשלב הגבוה והעוצמתי יותר שבו תחל רוח ה' לפעול בתוכו [אלשיך].