תארו לעצמכם שמישהו מופיע פתאום משום מקום עם בשורה מדהימה, אבל הוא נראה כל כך פלאי שאתם פשוט נשארים חסרי מילים. מה הייתם עושים? זה בדיוק מה שקרה לאשתו של מנוח. ההתגלות של ה' קרתה דווקא לה, כי היא הייתה חכמה ומוכנה לכך מבחינה רוחנית, וגם בגלל שההוראות המיוחדות על מה שמותר ואסור לאכול ולשתות היו קשורות אליה ישירות.
מיד אחרי הבשורה המפתיעה, היא מיהרה לשתף את בעלה בחוויה. היא ניגשת לְאִישָׁהּ, כלומר לבעלה, ומדברת איתו. התוספת של המילה לֵאמֹר מראה לנו שהיא לא רק סיפרה לו סיפור, אלא ממש ביקשה את העזרה והמעורבות שלו. היא רצתה שהוא יחשוב יחד איתה ויעזור לה להבין אם האורח היה בן אדם או מלאך.
האישה הייתה מבולבלת מאוד מהמפגש. מצד אחד היא קראה לו אִישׁ הָאֱלֹהִים, כי הוא הגיע לבוש ונראה ממש כמו אדם רגיל, כמו נביא. אבל מצד שני, המראה שלו היה נוֹרָא מְאֹד, כלומר מבהיל ומלא הוד. למרות שהיא מעולם לא ראתה מלאך, המראה שלו היה כל כך עוצר נשימה שהיא השוותה אותו למראה של מלאך. היא פשוט לא ידעה להחליט אם מדובר באדם או ביצור שמימי.
באותם ימים, כשהיה מגיע עובר אורח, היה נהוג לשאול אותו אֵי מִזֶּה הוּא, כלומר מאיפה הוא הגיע. אבל האישה הייתה כל כך מבוהלת מהמראה העוצמתי שלו, שהיא פשוט עמדה משותקת ולא העזה לשאול אותו שום דבר. לכן היא מסבירה לבעלה שהיא לא שאלה מניין בא, וְאֶת שְׁמוֹ לֹא הִגִּיד לִי. האורח נשאר מסתורי, וזה הבהיר לבעלה שהבשורה עדיין לא לגמרי מוחלטת, מה שגרם למנוח מיד אחר כך להתפלל לה' ולבקש שהשליח יחזור שוב.