שופטים, פרק ט״ו, פסוק י״א

וַיֵּרְדוּ שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ מִיהוּדָה אל מקום המסתור של שמשון כדי לשכנעו להסגיר את עצמו, לאחר שהתגרה בשלטון הזר. וַיֹּאמְרוּ לְשִׁמְשׁוֹן הֲלֹא יָדַעְתָּ כִּי מֹשְׁלִים בָּנוּ פְּלִשְׁתִּים וּמַה זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ, בטענה שמעשיו מעוררים את זעם השלטונות ועלולים להביא לנקמה ולסכנה קיומית על העם כולו, ולכן מוצדק למסור אותו לידיהם כדין רודף. בתגובה, שמשון מצדיק את התנהלותו ואומר כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ לִי כֵּן עָשִׂיתִי לָהֶם, כפעולת תגמול של מידה כנגד מידה על כך שהפלשתים לא מנעו את העברת אשתו לאיש אחר. לטענתו, מדובר בסכסוך פרטי בינו לבינם שאינו נוגע לכלל ישראל, ומאחר שלא העלה בדעתו שייגרם לעם נזק, אין להחשיבו כרודף ולהסגירו.