שופטים, פרק י״ז, פסוק א׳

אירוע פרטי החושף את המצב הרוחני והחברתי של העם מתמקד באדם שהתגורר באזור מֵהַר אֶפְרָיִם, חבל ארץ הררי ונרחב המשתרע מעמק יזרעאל ועד הרי ירושלים. בתחילה מוצג האיש באמירה וּשְׁמוֹ מִיכָיְהוּ, אך בהמשך הסיפור הוא מכונה בקיצור "מיכה". השמטת שם ה' משמו נובעת מהידרדרותו הרוחנית לעבודה זרה, או לחלופין מציינת את התבגרותו מנער לאדם עצמאי. אף שאירוע זה התרחש כנראה בראשית ימי השופטים טרם התבסס שלטון מסודר, הוא מוקם בסוף הספר כדי לרכז יחד את האירועים הפנימיים של האומה. סמיכות זו נועדה להקביל בין הכסף שהכשיל את שבט דן כאן ובסיפור שמשון, וללמד שמלחמת האחים שתפרוץ בהמשך הייתה עונש על סובלנות העם כלפי עבודה זרה זו.