שופטים, פרק י״ז, פסוק ד׳

מיכה מחזיר את הגנבה לאחר שנחשפה, וַיָּשֶׁב אֶת הַכֶּסֶף לְאִמּוֹ, מתוך סירוב לשמש כגזבר לעבודה זרה וניסיון לשכנע את אמו לבטל את ההקדשה. בעקבות דבריו האם השתכנעה חלקית להשתמש רק בחלק מהסכום, ולכן וַתִּקַּח אִמּוֹ מָאתַיִם כֶּסֶף בלבד וַתִּתְּנֵהוּ לַצּוֹרֵף. יש המפרשים שסכום זה שימש ליצירת הפסל עצמו, ואילו אחרים סבורים כי הוא ניתן רק כשכר עבודה בעוד הפסל נוצר משאר הכסף. הצורף יצר מהכסף ייצוג של ה', וַיַּעֲשֵׂהוּ פֶּסֶל וּמַסֵּכָה, והם הונחו במקומם וכך וַיְהִי בְּבֵית מִיכָיְהוּ. עצם החזקת האליל בבית, עוד בטרם עבדו לו בפועל, מהווה עבירה על ציווי ה' שלא להחזיק אלוהים אחרים.