שופטים, פרק י״ז, פסוק ג׳

מיכה מחזיר לאמו את הסכום המדויק שגנב, וכאשר וַיָּשֶׁב אֶת אֶלֶף וּמֵאָה הַכֶּסֶף הוא מוכיח כי בשלב זה היה ירא שמים וביקש לתקן את חטאו. בתגובה חושפת האם שנדרה להקדיש את הכסף האבוד, ואומרת הַקְדֵּשׁ הִקְדַּשְׁתִּי אֶת הַכֶּסֶף לַה' לשם יצירת אמצעי גשמי להורדת כוחות עליונים ולא לעבודה זרה ממשית. היא תכננה שהכסף יעבור מִיָּדִי לִבְנִי כדי שהבן יכפר על גניבתו כגזבר הממונה לַעֲשׂוֹת פֶּסֶל וּמַסֵּכָה, כלומר דמות המגולפת בעבודת יד ודמות הנוצרת מיציקת מתכת. לכן היא אומרת וְעַתָּה אֲשִׁיבֶנּוּ לָךְ ומוסרת לו את הכסף לביצוע התוכנית, אך מיכה מסרב להשתתף בעוון ומחזיר לה אותו פעם נוספת. מתוך כלל הסכום הועברו לבסוף רק מאתיים שקלים לצורף, כאשר שאר הכסף שימש ליציקת הפסל עצמו או שנשמר אצל האם שהפרה את נדרה המקורי.