שופטים, פרק י״ז, פסוק ז׳

נַעַר צעיר משבט לוי התגורר בבית לחם, המכונה מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה כדי להבדילה מעיר בעלת שם זהה בנחלת שבט זבולון. אף על פי שצוין במפורש כי וְהוּא לֵוִי, הכתוב מתאר אותו כמי שבא מִמִּשְׁפַּחַת יְהוּדָה, משום שהעיר עצמה השתייכה לנחלת יהודה, משום שאמו הייתה משבט זה, או כרמז למעשיו הרעים שהזכירו את מנשה מלך יהודה. מכיוון שבית לחם לא הייתה עיר לויים, נאמר עליו וְהוּא גָר־שָׁם, כלומר הוא שהה בה כתושב ארעי המחפש פרנסה. כאשר נותר חסר כל הוא נאלץ לנדוד משם, ומצוקתו הכלכלית היא שהובילה אותו לבסוף לשמש ככוהן לעבודה זרה כדי לא להזדקק לחסדי אחרים.