נער צעיר משבט לוי מוצא את עצמו נודד בחיפוש אחר מקום מגורים ופרנסה. הכתוב מציג את זהותו באופן מורכב, תוך שילוב בין מוצאו השבטי לבין מיקומו הגיאוגרפי, ויוצר סתירה לכאורה באשר לשיוכו המשפחתי.
הכתוב מדגיש כי הנער מגיע מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה. הסיבה לתוספת המילה "יהודה" היא כדי להבדיל עיר זו מעיר נוספת בשם בית לחם, שהייתה ממוקמת בנחלת שבט זבולון [מצודת דוד, רד"ק, אברבנאל]. מיד לאחר מכן עולה קושי בולט: כיצד ייתכן שהנער מתואר כמי שבא מִמִּשְׁפַּחַת יְהוּדָה, בעוד שהמשך הפסוק קובע במפורש וְהוּא לֵוִי?
ליישוב סתירה זו מציגים הפרשנים שלוש גישות מרכזיות. הגישה הראשונה, הגיאוגרפית, גורסת כי המילים מִמִּשְׁפַּחַת יְהוּדָה אינן מתייחסות לנער עצמו, אלא מוסיפות ביאור על העיר בית לחם, ומדגישות שהעיר עצמה השתייכה לנחלת משפחות שבט יהודה [מצודת דוד, רלב"ג, רד"ק, אברבנאל].
הגישה השנייה מתמקדת בייחוסו המשפחתי של הנער. לפי גישה זו, הנער היה לוי מצד אביו, אך השתייך לשבט יהודה מצד אמו [רש"י, מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ]. מאחר שלשבט לוי לא הייתה נחלה בארץ, ייתכן שהנער ירש נחלה מצד אמו, וכך נחשב לחלק ממשפחת יהודה [מלבי"ם], או שאומץ והתחנך שם [ביאור שטיינזלץ]. מנגד, יש החולקים על גישה זו בתוקף, בטענה שהמקרא אינו נוהג לייחס אדם למשפחת אמו [רד"ק].
הגישה השלישית, המבוססת על מסורת חז"ל, מציעה הסבר רוחני וסמלי. זהותו האמיתית של הנער מתגלה בהמשך הסיפור כיהונתן בן גרשום, נכדו של משה רבנו. הכתוב מייחס אותו ליהודה משום שעשה מעשים רעים כדוגמת מנשה המלך, שהיה משבט יהודה. מתוך רצון לשמור על כבודו של משה רבנו, נוספה בהמשך הסיפור אות נו"ן תלויה לשמו של גרשום (והפכה אותו ל"מנשה"), כדי לרמוז שהנער התנהג כבן מנשה ולא כנכדו של משה [רש"י, רד"ק, אברבנאל]. מבחינה היסטורית ורוחנית, זוהי טרגדיה גדולה שנכדו של עבד ה' הלך לעבוד עבודה זרה [אברבנאל].
בסופו של דבר, מתואר הנער במילים וְהוּא גָר־שָׁם. אף על פי שהיה לוי, בית לחם לא הייתה אחת מערי הלויים המיועדות למגורים, ולכן הוא שהה בה במעמד של תושב ארעי [רד"ק, ביאור שטיינזלץ, אברבנאל]. הוא התגורר שם כדי למצוא את מחייתו, אך כאשר כלו אמצעי הפרנסה שלו, הוא נאלץ לעזוב [רד"ק]. מצוקה כלכלית זו היא שהובילה אותו בהמשך לשמש ככוהן לפסלים ולתרפים של מיכה [רלב"ג], מתוך תפיסה שגויה שעדיף לאדם לעבוד עבודה זרה מאשר להזדקק לחסדי בריות [אברבנאל].