שופטים, פרק י״ז, פסוק י״א

ההסכם בין מיכה ללוי הנודד הופך את האחרון לבן בית ולדמות מפתח בפולחן המקומי. המילה וַיּוֹאֶל משמעותה שהלוי הסכים ונתרצה להצעה להישאר עם מיכה [מצודת ציון, שטיינזלץ, מלבי"ם]. עם זאת, קיימת מחלוקת לגבי כוונתו הראשונית של הלוי; יש הסבורים כי בתחילה הוא הסכים רק להתארח בביתו של מיכה לימים ספורים ולא לקבל על עצמו תפקיד רשמי של אב וכהן, אך עצם הישיבה בביתו של אדם רשע השפיעה עליו לרעה וגרמה לו להיגרר אחריו [מלבי"ם]. מנגד, גישה אחרת מפרשת כי הלוי הסכים מיד להישאר ולשמש בפועל ככהן לפסל [אברבנאל].

מעמדו החדש של הלוי מתואר במילים כְּאַחַד מִבָּנָיו. ברמה המעשית, מיכה דאג לכל צרכיו, תמך בו והושיב אותו לאכול על שולחנו כאילו היה בן משפחה לכל דבר [שטיינזלץ, מלבי"ם]. ברמה התפקודית והפולחנית, הלוי נכנס בדיוק לנעליו של אחד מבניו של מיכה, שעד לאותו שלב הוסמך ושימש ככהן בבית [מצודת דוד]. החלפה זו של הבן בלוי שירתה את מטרותיו של מיכה וגרמה לו להאמין כי כעת ה' ייטיב עמו, שכן עבודת הפולחן נעשית כעת על ידי אדם משבט לוי המיועד לכך מלידה, ולא על ידי אדם משבט אחר שאינו מתאים לתפקיד על פי הדין [אברבנאל].