מסע נדודיו של איש לוי המחפש מקום מגורים ופרנסה מוביל אותו למפגש מקרי שמשנה את מסלולו. האיש עוזב מֵהָעִיר מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה משום שלא מצא שם עבודה או מקור מחיה [מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ]. בהיותו לוי, הוא לא היה קשור למקום מגורים קבוע [ביאור שטיינזלץ]. הכתוב מדגיש את עצם העזיבה ולא את היעד, שכן הוא יצא לדרך ללא מטרה מוגדרת, אלא עבר מעיר לעיר כדי לָגוּר בַּאֲשֶׁר יִמְצָא – כלומר, לחפש מקום ראוי ומתאים שבו יוכל לכלכל ולהחיות את עצמו [מצודת דוד, מלבי"ם, אברבנאל].
במהלך נדודיו צפונה אל הר אפרים, הוא מגיע עַד בֵּית מִיכָה. הפרשנים מסכימים כי הגעתו למקום לא נועדה לשם השתקעות, והוא לא כיוון למצוא שם את פרנסתו, אלא עבר במקום כדי לַעֲשׂוֹת דַּרְכּוֹ – להמשיך במסלול הליכתו ולעצור שם רק כאורח הנוטה ללון בדרכו הלאה [רש"י, רד"ק, מצודת דוד, מלבי"ם, אברבנאל]. עם זאת, ייתכן שהגיע דווקא לבית מיכה משום שעמד בו מעין מקדש מקומי, וכך שימש המקום כאכסניה לעוברי אורח וכנקודת מפגש שבה קיווה להכיר אנשים ולמצוא לעצמו אפשרות למחיה [ביאור שטיינזלץ].