קרה לכם פעם שהגעתם למקום חדש לגמרי והייתם צריכים להסתדר בעצמכם ולמצוא עבודה? דמיינו בחור צעיר שיוצא למסע כזה בדיוק כדי לחפש לעצמו בית ופרנסה. הבחור הזה מגיע מבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה. הסיבה שמוסיפים את המילה יהודה היא כדי שלא נתבלבל עם עיר אחרת שגם לה קראו בית לחם, אבל הייתה ממוקמת באזור של שבט זבולון.
אבל יש כאן משהו קצת מבלבל. מצד אחד נאמר שהוא מגיע מִמִּשְׁפַּחַת יְהוּדָה, ומצד שני כתוב במפורש וְהוּא לֵוִי. איך אפשר להיות משני שבטים שונים באותו הזמן? התשובה הפשוטה היא שהנער עצמו היה משבט לוי, אבל העיר בית לחם שבה הוא שהה הייתה שייכת לשטח ולנחלה של משפחות שבט יהודה.
בגלל שבית לחם לא הייתה עיר מיוחדת ששייכת ללוויים, נאמר עליו וְהוּא גָר שָׁם. כלומר, הוא היה רק תושב זמני שחיפש מקום לגור בו ודרך להתפרנס. כשהכסף שלו נגמר והוא לא הצליח למצוא עבודה, הוא נאלץ לעזוב את העיר. הקושי הכלכלי הזה גרם לו בסופו של דבר לעשות בחירה שגויה, ולשמש ככוהן לפסלים של אדם בשם מיכה, מתוך מחשבה מוטעית שעדיף לעבוד עבודה זרה מאשר לבקש טובות ונדבות מאנשים אחרים.