שופטים, פרק י״ז, פסוק ה׳

מיכה מקים לעצמו מערכת פולחן פרטית ועצמאית בתוך ביתו, מתוך הידרדרות רוחנית שבה עבירה גוררת עבירה. וְהָאִישׁ מִיכָה לוֹ בֵּית אֱלֹהִים, מעין מקדש קטן וייעודי לעבודה זרה עבור הפסל שברשותו, אף שייתכן כי כוונתו המקורית והמוטעית הייתה להוריד שפע רוחני מאת ה'. מכספו האישי הוא מרחיב את הפולחן וַיַּעַשׂ אֵפוֹד וּתְרָפִים, כשהוא מעצב מעיל כהנים קצר בדומה לאפוד שבמשכן, ומכין צלמיות בצורת אדם שנועדו לניבוי עתידות. כדי להשלים את המערכת הוא בוחר אַחַד מִבָּנָיו הבוגרים, וַיְמַלֵּא אֶת יַד בנו, כלומר מחנך וממנה אותו לתפקיד שררה, וַיְהִי לוֹ לְכֹהֵן אישי שיקריב קרבנות וישאל עבורו בעתידות. מציאות זו, שבה אדם מקים עבודה זרה בפרהסיה וממנה כהן שאינו מזרע אהרן, התאפשרה רק בשל היעדר שלטון מרכזי בישראל באותם ימים.