שופטים, פרק כ׳, פסוק ל׳

בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי למערכה הצבאית, וַיַּעֲלוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל אֶל־בְּנֵי בִנְיָמִן לא מתוך רצון לנקום על חללי הקרבות הקודמים, אלא מתוך מטרה להעניש את חוטאי העיר. הלוחמים וַיַּעַרְכוּ אֶל־הַגִּבְעָה כְּפַעַם בְּפָעַם, כלומר התייצבו לקרב בדיוק באותו אופן שבו נערכו בפעמים הקודמות, אך הפעם כחלק מתכסיס מתוכנן. היערכות זהה זו נועדה להטעות את בני בנימין ולמשוך אותם מחוץ לעיר אל המסילות, מתוך מחשבה שישראל ניגפים לפניהם כבעבר. הנסיגה המדומה אפשרה לכוח אורב לפרוץ לעיר הנטושה ולהעלותה באש, כסימן מוסכם שהוביל להכרעת הקרב ולמפלת בנימין על ידי ה'. תיאור כללי זה משמש כפתיחת המערכה, ששלביה יפורטו בהרחבה בפסוקים הבאים.