ברגע השיא של הקרב נסגרת המלכודת שטמנו בני ישראל לשבט בנימין. כוח המארב מצית את העיר כאות מוסכם, והַמַּשְׂאֵת, שהיא אות ההדלקה, הֵחֵלָּה לַעֲלוֹת מִן־הָעִיר בצורה של עַמּוּד עָשָׁן. כאשר מביט השבט לאחור, וַיִּפֶן בִּנְיָמִן אַחֲרָיו, רואים אנשיו לתדהמתם כי עשן השריפה של העיר כולה עָלָה כְלִיל־הָעִיר הַשָּׁמָיְמָה. רגע זה מסמן את תחילת מפלתם וזורע בהם בהלה מוחלטת, שכן הם מבינים שעירם נשרפת לחלוטין, ובמקביל בני ישראל שנסו מפניהם שבים כעת להילחם בהם מכל עבר.
שופטים, פרק כ׳, פסוק מ׳
וְהַמַּשְׂאֵ֗ת הֵחֵ֛לָּה לַעֲל֥וֹת מִן־הָעִ֖יר עַמּ֣וּד עָשָׁ֑ן וַיִּ֤פֶן בִּנְיָמִן֙ אַחֲרָ֔יו וְהִנֵּ֛ה עָלָ֥ה כְלִיל־הָעִ֖יר הַשָּׁמָֽיְמָה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.