ההתארגנות למלחמת האחים נגד שבט בנימין דורשת היערכות לוגיסטית רחבת היקף, ולשם כך מקימים השבטים מערך אספקה מסודר שיתמוך בצבא הענק.
הפסוק מפרט את החלוקה המדויקת של הכוחות: עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים לַמֵּאָה... וְאֶלֶף לָרְבָבָה (כאשר המילה רְבָבָה מציינת עשרת אלפים [מצודת ציון]). הפרשנים מסכימים כי חלוקה זו מייעדת עשירית מכלל הגברים מכל השבטים לתפקיד עורפי. תפקידם של אנשים אלו הוא לָקַחַת צֵדָה, כלומר לדאוג למזון ולאספקה עבור תשע העשיריות הנותרות של העם, היוצאות להילחם בחזית [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ, מצודת ציון].
המשך הפסוק מתאר את מטרת ההתכנסות: לַעֲשׂוֹת לְבוֹאָם. האות ל' במילה לְבוֹאָם משמשת כאן במקום האות ב', כך שהמשמעות היא "בבואם" [מצודת ציון]. הכוונה היא לפעולות שייעשו עם פלישתם והגעתם לגבעת בנימין [רש"י, ביאור שטיינזלץ]. המטרה שלשמה נאסף הצבא ומוכנת האספקה היא להעניש את אנשי העיר ולשלם להם כגמול ידם, בגלל הנבלה החמורה שעשו בישראל [מצודת דוד].