נקודת המפנה בקרב מתרחשת כאשר מערך הפתע נחשף וההשפעה הפסיכולוגית מכה בבני שבט בנימין. כאשר נאמר וְאִישׁ יִשְׂרָאֵל הָפַךְ, הכוונה היא שלוחמי ישראל הפכו את פניהם חזרה אל עבר בנימין כדי לתקוף ולהכות בהם [רד"ק, ביאור שטיינזלץ]. ברגע זה הבינו אנשי בנימין כי נסיגתם הראשונית של לוחמי ישראל הייתה למעשה עורמה טקטית. ההבנה שישראל שבו להילחם בהם, יחד עם ההכרה שהם אלו שהבעירו את העיר באש, המחישה להם את גודל המלכודת [מצודת דוד].
משום כך וַיִּבָּהֵל אִישׁ בִּנְיָמִן כִּי רָאָה כִּי נָגְעָה עָלָיו הָרָעָה, כלומר הבהלה אחזה בהם משום שהבינו כי האסון קרוב לבוא והם מכותרים לחלוטין משני צדיהם [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ].
מבחינת נוסח הפסוק במילה עָלָיו, קיימים חילופי גרסאות מסוימים. בעוד שבקצת ספרים ודפוסים ישנים מופיעה המילה "אליו", כתבי היד המדויקים מאשרים כי הנוסח הנכון הוא "עליו" [מנחת שי].