במהלך הקרב נוקט צבא ישראל בתחבולה צבאית של נסיגה מדומה כדי למשוך את בני בנימין החוצה ממקום מבצרם. כאשר בני בנימין יוצאים לקראתם, הם הָנְתְּקוּ מִן הָעִיר, כלומר נעתקו, התרחקו ונעקרו ממנה [מצודת דוד, מצודת ציון]. ניסוח הפועל מצביע על כך שהם לא רק יצאו מעצמם, אלא נמשכו ונותקו החוצה בעקבות נסיגת הפנים של ישראל, שהעמידו פנים כאילו הם ניגפים ובורחים [רד"ק, ביאור שטיינזלץ].
עם יציאתם, בני בנימין וַיָּחֵלּוּ, התחילו, להכות בישראל חללים כְּפַעַם בְּפַעַם, ממש כפי שאירע בשני הקרבות הקודמים ביניהם [מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ]. הלחימה התרחשה בַּמְסִלּוֹת, שהן דרכים כבושות וסלולות [מצודת ציון]. המכה הונחתה בַּשָּׂדֶה, באזור הפתוח שבו הדרכים מתפצלות – אחת עולה לכיוון בית אל והשנייה לכיוון הגבעה [מצודת דוד]. באותו שדה נפלו כִּשְׁלֹשִׁים אִישׁ מישראל. אף על פי שהאות כ' מרמזת בדרך כלל על אומדן, במקרה זה היא מופיעה כדי לאמת את הדבר ולהדגיש שמדובר במספר מדויק של שלושים הרוגים [מצודת דוד].