שופטים, פרק כ׳, פסוק ד׳

Judges 20:4Sefaria

וַיַּ֜עַן הָאִ֣ישׁ הַלֵּוִ֗י אִ֛ישׁ הָאִשָּׁ֥ה הַנִּרְצָחָ֖ה וַיֹּאמַ֑ר הַגִּבְעָ֙תָה֙ אֲשֶׁ֣ר לְבִנְיָמִ֔ן בָּ֛אתִי אֲנִ֥י וּפִילַגְשִׁ֖י לָלֽוּן׃

הלוי מוסר את עדותו במילים המדגישות את חומרת הפשע, את חפות הקורבן ואת האשמה הקולקטיבית. בהציגו את עצמו בתור אִישׁ הָאִשָּׁה הוא מבהיר כי הוא בעלה החוקי ושהיא הייתה אישה נאמנה, בעוד המילה הַנִּרְצָחָה קובעת נחרצות שמותה לא נגרם מסיבות טבעיות אלא מרצח של ממש. הציון כי הגיעו הַגִּבְעָתָה אֲשֶׁר לְבִנְיָמִן, כלומר אל העיר גבעה, נועד להטיל את האשמה על השבט והעיר כולם שאפשרו לפושעים כאלו לצמוח בתוכם. לבסוף, ההדגשה כי באו למקום רק לָלוּן מקבילה את המעשה לחטא אנשי סדום וממחישה את החרפה העצומה שנגרמה לכלל ישראל.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ג׳
פסוק ה׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.