האות המוסכם והתזמון שנקבעו מראש למהלך ההתקפה, כלומר וְהַמּוֹעֵד, הָיָה לְאִישׁ יִשְׂרָאֵל עִם הָאֹרֵב כדי לתאם במדויק את הפעולה הצבאית ביניהם. ההסכם קבע שכאשר כוח המארב יפרוץ לעיר, הוא יצית אש גדולה וידאג להרבות, כלומר הֶרֶב, בחומרים המייצרים עשן רב שייראה למרחוק. מטרתם הייתה לְהַעֲלוֹתָם מַשְׂאַת הֶעָשָׁן, שהיא מדורה היוצרת עמוד עשן גבוה ולהבות אש הנישאים כלפי מעלה מִן הָעִיר. ברגע שלוחמי ישראל ראו את העשן, הם הבינו שהעיר נכבשה, וזה היה האות עבורם להסתובב לאחור ולהכות בכוחות בני בנימין שדלקו אחריהם.
שופטים, פרק כ׳, פסוק ל״ח
וְהַמּוֹעֵ֗ד הָיָ֛ה לְאִ֥ישׁ יִשְׂרָאֵ֖ל עִם־הָאֹרֵ֑ב הֶ֕רֶב לְהַעֲלוֹתָ֛ם מַשְׂאַ֥ת הֶעָשָׁ֖ן מִן־הָעִֽיר׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.