יצא לכם פעם לקבל תפקיד חשוב, אבל בגלל שהייתם צריכים לעשות אותו כל יום מחדש, התחלתם קצת להתרגל אליו ואולי אפילו להתעייף? עד עכשיו, ה' הסביר לבני ישראל איך להביא את הקרבנות. עכשיו, הנושא משתנה וה' פונה אל הכהנים, אלה שעושים את העבודה הקדושה בעצמם. בגלל שהפנייה היא לכהנים, אפילו סדר הקרבנות משתנה והולך לפי רמת הקדושה שלהם, מהכי קדוש ועד לקדוש פחות. ה' פונה קודם כל לאהרן הכהן ורק אחר כך לבנים שלו, כדי לתת לאהרן כבוד מיוחד.
בדרך כלל ה' אומר למשה להשתמש במילים רגילות כמו "אמור" או "דבר", אבל כאן הוא משתמש במילה צו. המילה הזו היא פקודה חזקה שדורשת מהכהנים להזדרז, לבצע את התפקיד מיד, לשמור על הכללים לתמיד ולהשקיע מאמץ מיוחד. אבל למה הכהנים צריכים עידוד וזירוז מיוחדים דווקא כאן?
הסיבה הראשונה היא שהעבודה במזבח היא עבודה קשה ושוחקת מאוד שחוזרת על עצמה כל יום, ולפעמים הכהנים אפילו צריכים לשלם מכספם על קרבנות מסוימים. כשקשה, קל מאוד להתעייף ולהתרשל. הסיבה השנייה היא שכאשר עושים משהו שוב ושוב, קל להתרגל אליו ולשכוח כמה הוא מיוחד. ה' רוצה שהכהנים יזכרו תמיד שהם עושים עבודה קדושה ועליונה, ולא יתייחסו אליה כמו אל סתם עוד עבודה רגילה. הם צריכים לגשת למזבח ביראת כבוד, בהתרגשות ובזריזות. בסופו של דבר, כל המטרה של עבודת הקרבנות היא לעזור לנו להיות אנשים טובים ושלמים יותר, לשלוט על הרצונות שלנו ולהתקרב אל ה'.