מיכה, פרק ה׳, פסוק א׳

מתוך שפלות וקטנות עתידה לצמוח הישועה, כאשר הפנייה היא אל העיר וְאַתָּה בֵּית לֶחֶם אֶפְרָתָה, ששמה הכפול נועד להבדילה מעיר מקבילה בנחלת זבולון. המקום ומשפחת ישי שבתוכה מתוארים במצב צָעִיר לִהְיוֹת בְּאַלְפֵי יְהוּדָה, כלומר מצויים בקטנות דמוגרפית או בנחיתות יוחסין שאינה נראית ראויה לשררה ולהנהגה. למרות זאת, מובטח כי דווקא משם מִמְּךָ לִי יֵצֵא לִהְיוֹת מוֹשֵׁל בְּיִשְׂרָאֵל, הלא הוא מלך המשיח משושלת בית דוד. על מנהיג זה נאמר כי וּמוֹצָאֹתָיו מִקֶּדֶם מִימֵי עוֹלָם, ללמדנו ששורשיו נובעים מבית לחם של ימי דוד המלך הקדמונים. במובן הרחב, שורשיה הנסתרים של שושלת זו קדמו לבריאה ונקשרים לראשית ימי האנושות, שכן מלכות זו היא התכלית שלשמה נברא האדם.