במדבר, פרק ב׳, פסוק ו׳

מניין אנשי הצבא של השבט והאנשים המנויים בו, וּצְבָאוֹ וּפְקֻדָיו, מסתכם באַרְבָּעָה וַחֲמִשִּׁים אֶלֶף וְאַרְבַּע מֵאוֹת. חזרת התורה על נתוני השבטים בעת סידור המחנות מקבילה לתיאור הכפול של בניית המשכן, ומלמדת שעם ישראל עצמו נמשל למשכן ה'. בחירת המילה וּפְקֻדָיו בלשון יחיד, בשונה מרוב השבטים שבהם נכתבה לשון רבים, מצביעה על חלוקת עבודה פנימית. מכך נלמד כי אנשי השבט לא יועדו לתפקיד צבאי אחיד, אלא פוצלו למספר ייעודים ותפקידים שונים בתוך המחנה.