שמתם לב פעם שכאשר משהו ממש יקר וחשוב לנו, אנחנו סופרים ובודקים אותו שוב ושוב? התורה מונה את השבטים ואת המנהיגים שלהם פעם נוספת בזמן סידור המחנות במדבר. הסיבה לחזרה הזו היא מרגשת מאוד. התורה מתארת את בניית המשכן פעמיים כדי להראות את חשיבותו, ובאותה דרך היא סופרת שוב את בני ישראל כדי ללמד אותנו שכל העם כולו הוא כמו משכן קדוש שה' שוכן בתוכו.
כאשר התורה מתארת את הלוחמים של השבט, היא משתמשת במילים וּצְבָאוֹ וּפְקֻדָיו. הכוונה היא פשוט לאנשי הצבא של השבט שעברו ספירה. אבל אם נסתכל מקרוב, נראה שהמילה וּפְקֻדָיו נכתבה בלשון יחיד, למרות שאצל רוב השבטים האחרים המילה נכתבת בלשון רבים. ההבדל הקטן הזה מלמד אותנו משהו מיוחד. בעוד שאצל רוב השבטים כל הלוחמים יצאו יחד לאותה משימה צבאית, הלוחמים של השבט הזה חולקו לקבוצות שונות, ולכל קבוצה היה תפקיד צבאי מיוחד ושונה משלה בתוך המחנה.