במדבר, פרק כ״ט, פסוק ז׳

יום הכיפורים, החל וּבֶעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה, שהוא חודש תשרי, נועד להשיב את האדם למדרגתו הרוחנית הטהורה כמלאך דרך התנתקות מוחלטת משגרת החומר. בחירת המילה וּבֶעָשׂוֹר מלמדת כי קדושת היום ודיניו חלים ברציפות מהערב ועד הערב, וכי זהו יום קדוש העומד בפני עצמו במנותק מימי החול. ביום זה מצווה התורה וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם באמצעות צום וחמישה עינויים של הימנעות מצרכים קיומיים, כדי לעורר באדם התבטלות ותחייה רוחנית מחודשת מול ה'. מתוך מגמה זו, דרישת ההימנעות מעשייה היא מחמירה ביותר, ולכן כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ, לרבות מלאכות של הכנת אוכל המותרות בשאר החגים, איסור המקביל לחלוטין לזה של יום השבת.