ביום הדין הפותח את השנה מביאה האומה קורבנות ציבור, אך התורה נוקטת בלשון וַעֲשִׂיתֶם במקום המילה הרגילה "והקרבתם". שינוי זה מלמד שעל ידי החזרה בתשובה נחשב הדבר כאילו האדם עשה את עצמו לקורבן, וה' בורא את העם כבריאה חדשה ונקייה מעוונות, תהליך שלפי חלק מהדעות מושלם בפועל ביום הכיפורים. לשון העשייה מרמזת גם להכנת השופר, לשותפות עם ה' בבריאת העולם, ולעמידתה המאוחדת של האומה המקריבה פַּר בֶּן־בָּקָר אֶחָד מתוך מחויבות משותפת. הציווי להביא כְּבָשִׂים בְּנֵי־שָׁנָה, כלומר כבשים בשנתם הראשונה, מתייחס למקרה ייחודי שבו היום השמיני ללידתם חל בחג עצמו, וכך כניסת השנה החדשה אינה מוסיפה להם שנת גיל שהייתה פוסלת אותם מהקרבה.
במדבר, פרק כ״ט, פסוק ב׳
פרשת פנחס
וַעֲשִׂיתֶ֨ם עֹלָ֜ה לְרֵ֤יחַ נִיחֹ֙חַ֙ לַֽיהֹוָ֔ה פַּ֧ר בֶּן־בָּקָ֛ר אֶחָ֖ד אַ֣יִל אֶחָ֑ד כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵי־שָׁנָ֛ה שִׁבְעָ֖ה תְּמִימִֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.