מערכת הקורבנות של החג כוללת הקרבת וּשְׂעִיר חַטָּאת אֶחָד כתוספת לקורבן עולת התמיד, יחד עם המנחה והנסכים הנלווים אליה. עיון בפסוקי הקורבנות של ימי החג מגלה פרט ייחודי: בניגוד למועדים אחרים, לא מופיע כאן הביטוי "לכפר עליכם" בהקשר של קורבן החטאת [חזקוני].
השמטה זו מוסברת בשתי דרכים. ההסבר הראשון קושר זאת לאופיו האוניברסלי של החג, שכן הפרים המוקרבים בו מיועדים לכפר על אומות העולם, ולכן התורה אינה מצמצמת את הכפרה לישראל בלבד. הסבר חלופי מתמקד בסמיכות הזמנים ליום הכיפורים: מכיוון שהעם כבר טוהר מעוונותיו ביום הכיפורים, הוא אינו זקוק בשלב זה לכפרה נוספת. משום כך, מיום הכיפורים והלאה נמנעת התורה מלהשתמש בביטוי "לכפר עליכם" [חזקוני].