במדבר, פרק כ״ט, פסוק ט״ו

הפסוק מפרט את כמות מנחת הסולת שיש להביא עם כל אחד מארבעה עשר הכבשים המוקרבים ביום הראשון של חג הסוכות. תשומת הלב המרכזית של הפרשנים מופנית אל המסורת שלפיה מופיעה נקודה מעל האות וי"ו במילה וְעִשָּׂרוֹן [חזקוני, מנחת שי, תורה תמימה].

הפרשנים מביאים את דברי התלמוד המסבירים את משמעותה ההלכתית של נקודה זו. מטרתה היא להורות לכהנים במקדש כיצד למדוד את הסולת עבור הכבשים. ההנחיה היא שאין למדוד את מנחת הכבשים באמצעות כלי המדידה הגדולים שהיו במקדש, כדוגמת כלי המכיל שלושה עשרונים ששימש למנחת הפרים, או כלי של שני עשרונים ששימש למנחת האילים. במקום זאת, הנקודה מדגישה כי יש למדוד את הסולת אך ורק באמצעות כלי ייעודי המכיל עשרון אחד בדיוק לכל כבש [מנחת שי, תורה תמימה].

בנוסף לדיון ההלכתי, קיימת התייחסות למיקומה המדויק של הנקודה על גבי האות וי"ו שבתוך המילה, ולנוסח המדויק של תיאור זה במקורות הקדומים [תורה תמימה, מנחת שי].