יצא לכם פעם לעצור את כל מה שאתם עושים, לעזוב את המשחקים ואת האוכל, ופשוט להתרכז רק בנשמה שלכם? זה בדיוק מה שקורה ביום הכיפורים. ביום המיוחד הזה אנחנו עוצרים את שגרת החיים שלנו כדי להתקרב אל ה' ולחזור להיות טהורים, ממש כמו מלאכים.
התורה אומרת שהיום הזה חל וּבֶעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה. התורה מדגישה ואומרת את המילה "הזה" כדי לחבר אותנו לחודש תשרי שבו אנחנו נמצאים, ולהזכיר לנו את תקיעת השופר ששמענו בראש השנה, שמשפיעה על כל השנה שלנו. המילה וּבֶעָשׂוֹר נבחרה במיוחד כדי ללמד אותנו שהצום לא קורה רק בחלק מהיום, אלא נמשך ברצף שלם, מהערב ועד הערב שלמחרת, וזהו יום קדוש שעומד בפני עצמו.
ביום הזה אנחנו מקבלים ציווי מיוחד: וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם. הכוונה היא שאנחנו צמים ונמנעים מדברים שאנחנו רגילים לעשות בכל יום, כמו לאכול, לשתות, להתרחץ או לנעול נעלי עור. כשאנחנו מוותרים על הדברים האלה, אנחנו מראים שאנחנו עומדים מול ה' נקיים, פשוטים ומלאי תקווה, מוכנים להתחיל דף חדש וטהור בעבודת ה'.
בנוסף, התורה מצווה כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ. בחגים אחרים מותר לנו לפעמים להכין אוכל, אבל ביום הכיפורים האיסור לעבוד הוא מוחלט. ממש כמו ביום שבת, אסור לעשות שום מלאכה, אפילו לא לבשל או להכין אוכל. היום כולו מוקדש רק לדבר אחד: חיבור מחודש ואוהב אל ה'.