יצא לכם פעם לקבל תפקיד ממש חשוב ומשמעותי, כזה שדורש המון אחריות, אבל בסוף מישהו אחר נבחר לעשות אותו במקומכם? זה בדיוק מה שקרה לבכורות של בני ישראל. כשבני ישראל היו במצרים, ה' שמר והגן על הבכורות בזמן מכת בכורות. בגלל שה' הציל אותם, הוא קבע שהם שייכים לו, ולכן נאמר כִּי לִי כׇל־בְּכוֹר. המילה בְּיוֹם לא אומרת שזה קרה דווקא באור השמש, כי הרי המכה הייתה בכלל בלילה, אלא הכוונה היא לאותו הזמן ולתקופה שבה זה קרה.
ה' אומר הִקְדַּשְׁתִּי אֹתָם לִי, כלומר, הוא בחר בהם וייעד אותם לתפקיד מיוחד של עבודת קודש. הם היו אמורים להיות המנהיגים הרוחניים ולעבוד במשכן. אבל המעמד המיוחד הזה לא נשאר שלהם. כשבני ישראל חטאו בחטא העגל, הבכורות היו אמורים להתנהג אחרת. בגלל שהם היו המנהיגים, ציפו מהם להרבה יותר מאשר משאר העם. מכיוון שהם נכשלו בחטא הזה, הם איבדו את הזכות לעבוד במשכן. במקומם, ה' בחר בבני שבט לוי כדי שהם יהיו אלה שיעשו את עבודת הקודש עבור כל העם.