במדבר, פרק ח׳, פסוק י״ב

יצא לכם פעם להרגיש שאתם מתחילים תפקיד חדש וחשוב, ורוצים לפתוח דף חלק ונקי לגמרי? זה בדיוק מה שקורה ללויים. הם מקבלים על עצמם את התפקיד החדש בעבודת ה', וכדי להתחיל עתיד חדש ונקי מטעויות העבר, הם מעבירים את הקדושה שלהם אל הקרבנות. התורה מתארת שהם מניחים את ידיהם עַל רֹאשׁ הַפָּרִים, והכוונה היא שהם סומכים את הידיים על ראשו של כל פר ופר בנפרד, במטרה לכפר על החטאים שלהם. לאחר מכן מופיעה המילה וַעֲשֵׂה, שלמרות שהיא מנוסחת בלשון יחיד ונשמעת כאילו היא פונה למשה, היא בעצם מיועדת לאהרן. אהרן הוא זה שמבצע את העבודה בפועל על המזבח כדי לכפר על הלויים. כאשר התורה קוראת לקרבנות אֶת הָאֶחָד חַטָּאת וְאֶת הָאֶחָד עֹלָה, היא מוסיפה את האות ה' למילה "אחד" כדי ללמד אותנו שכל אחד מהפרים האלה לא היה סתם פר רגיל, אלא פר מיוחד במינו שנבחר מהמובחר והטוב ביותר שבעדר.