תארו לעצמכם שאתם צריכים ליצור כלי יפהפה ומסובך מזהב, אבל מותר לכם להשתמש רק בגוש אחד שלם, בלי לחבר אליו שום חלק! המילה וְזֶה מלמדת אותנו שה' ממש הראה למשה באצבעו את המנורה. בגלל שהיו בה כל כך הרבה פרטים וקישוטים, היה קשה מאוד להבין איך בדיוק להכין אותה רק מהוראות רגילות. לכן ה' הראה לו דוגמה מיוחדת של מנורה עשויה מאש.
התורה מדגישה שהמנורה הייתה מִקְשָׁה של זהב. זה אומר שלא בנו אותה מחלקים נפרדים שחיברו יחד, אלא לקחו גוש אחד גדול של זהב ורק בעזרת מכות פטיש עיצבו את כולה. זה היה חייב להיות ככה עַד־יְרֵכָהּ עַד־פִּרְחָהּ, כלומר מהבסיס הגדול שלה למטה ועד לקישוטי הפרחים הכי קטנים ועדינים למעלה, הכול נוצר מאותו גוש זהב בדיוק. העשייה המיוחדת הזו מגוש אחד מסמלת אחדות גדולה.
המילה כַּמַּרְאֶה מסבירה שהמנורה יצאה בדיוק באותה תבנית וצורה שה' הראה למשה בהר. אבל איך באמת הצליחו ליצור דבר כל כך מסובך? לגבי המילים כֵּן עָשָׂה, הפירוש מספר לנו שמכיוון שהיה כל כך קשה להכין אותה, משה התחיל את המלאכה והכה בפטיש, אבל אז הוא השליך את הזהב לאש, וה' הוא זה שהשלים את הצורות המורכבות ויצר את המנורה בדרך נס.