משלי, פרק י״ג, פסוק כ״ג

יצא לכם פעם לעבוד ממש קשה על משהו, להשקיע בו את כל הכוח שלכם, ובסוף מישהו אחר נהנה ממנו או שהוא פשוט נלקח מכם? שלמה המלך מתאר לנו מצב דומה שקורה לפעמים בעולם. הוא מספר על רָאשִׁים, שזה בעצם אנשים עניים. האנשים האלו עובדים קשה מאוד בשדה, והם עושים נִיר, כלומר חורשים את האדמה עמוק וטוב כדי להכין אותה לזריעה. בזכות עבודת הכפיים המאומצת שלהם צומחת תבואה רבה ויש רׇב־אֹכֶל בעולם. אבל המציאות יכולה להיות לפעמים לא הוגנת. במקום שהעניים שעבדו כל כך קשה ייהנו מהאוכל שהם בעצמם גידלו, האוכל מגיע לאנשים עשירים שלא עמלו בכלל. העני שהשקיע את כל כוחו נשאר בלי כלום, והוא נִסְפֶּה, כלומר אובד ונשאר רעב. כל זה קורה בְּלֹא מִשְׁפָּט, בגלל חוסר צדק בעולם או דברים שכלל לא תלויים בו. הפסוק הזה גורם לנו לחשוב על החשיבות של צדק חברתי, ועל כך שמי שעובד ומתאמץ צריך גם לזכות ליהנות מהעמל שלו.