משלי, פרק י״ג, פסוק י״ג

יצא לכם פעם לזלזל בעצה טובה שמישהו נתן לכם, או לחשוב שאיזה כלל הוא ממש מיותר? מסתבר שמי שבָּז לְדָבָר, כלומר מזלזל בעצות חכמות, במצוות או אפילו בדברים רגילים שיש בעולם, בסוף יֵחָבֶל לוֹ, שזה אומר שהוא עלול להיפגע מזה בעצמו. דוגמה מעניינת לכך היא דוד המלך, שפעם שאל את ה' למה בכלל צריך שיגעון בעולם, כי זה נראה לו חסר תועלת. ה' ענה לו שיום יבוא והוא יזדקק לזה, ואכן, מאוחר יותר דוד היה חייב להעמיד פני משוגע כדי להציל את חייו. מכאן אנחנו לומדים שאסור לזלזל בשום פרט בעולם, כי לכל דבר יש תכלית. לעומת זאת, מי שוִירֵא מִצְוָה, אדם שמתייחס בכבוד רב להנחיות של ה' וחושש לפספס הזדמנות לעשות טוב, הוּא יְשֻׁלָּם. כלומר, הוא יקבל שכר על מעשיו הטובים ויזכה לחיות ברוגע, בשלום ובביטחון.