משלי, פרק י״ג, פסוק ה׳

יצא לכם פעם לשמוע מישהו שמספר משהו לא נכון על חבר, והרגשתם שאתם פשוט לא רוצים להקשיב? שלמה המלך מלמד אותנו שדְּבַר־שֶׁקֶר יִשְׂנָא צַדִּיק. אדם צדיק וטוב מתרחק מאוד משקרים וממש שונא אותם, כי הוא יודע שכדי להיות הוגן, חייבים לאהוב את האמת. כשהצדיק שונא את השקר, הוא בעצם מתנהג קצת כמו ה׳. שקר הוא לא רק להגיד משהו לא נכון, אלא גם להפיץ רכילות ולשון הרע. הצדיק לא מוכן להקשיב לדברים כאלה, כדי שלא יחשוב דברים רעים על חברים שלו בטעות, והוא גם לא פוחד לעמוד באומץ מול מי שמשקר. לעומת זאת, אדם רשע אוהב שקרים וממהר להאמין להם. הפסוק ממשיך ואומר וְרָשָׁע יַבְאִישׁ וְיַחְפִּיר. המילה יַבְאִישׁ מתארת משהו שגורם לגועל, כמו דבר שמריח לא טוב, והמילה וְיַחְפִּיר פירושה לגרום לבושה. בגלל שהרשע בוחר להאמין לשקרים ולהשתמש בהם, המעשים שלו הופכים למאוסים ולא נעימים, ובסופו של דבר השקרים האלו מביאים עליו בושה גדולה.