אדם צַדִּיק מתרחק מכל דְּבַר־שֶׁקֶר, בין אם מדובר בעדות שקר ובין אם ברכילות, כדי להימנע מעיוות הדין ולהידמות לה'. משום כך הוא יִשְׂנָא לשמוע כזבים ויעמוד בתוקף מולם, וְרָשָׁע לעומתו מקבל את השקר באהבה וממהר להאמין לו. החיבור לשקר גורם לכך שהרשע יַבְאִישׁ, כלומר יעורר מיאוס ויהפוך לשנוא, וְיַחְפִּיר, שמשמעותו גרימת בושה וכלימה. תוצאה זו באה לידי ביטוי בכך שהרשע מביא כלימה על עצמו במעשיו, משתמש בשקרים כדי לבייש ולהמאיס את זולתו, או שלבסוף הצדיק הוא זה שפועל כדי להכלים את הרשע ולהציגו כמאוס בעיני הבריות.
משלי, פרק י״ג, פסוק ה׳
דְּבַר־שֶׁ֭קֶר יִשְׂנָ֣א צַדִּ֑יק וְ֝רָשָׁ֗ע יַבְאִ֥ישׁ וְיַחְפִּֽיר׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.