משלי, פרק י״ג, פסוק ד׳

אדם עָצֵל משתוקק להשיג צרכים חומריים ורוחניים, אך מכיוון שגופו מסרב לטרוח, הוא נותר במצב של מִתְאַוָּה וָאַיִן מבלי להשיג דבר. העצלות אינה תכונה של הנפש אלא של הגוף, ולכן נַפְשׁוֹ ממשיכה להתאוות לקניינים, לחכמה ולמצוות, אך נותרת חסרת סיפוק ורעבה. לעומתו, החָרֻצִים הם אנשים זריזים המוכנים לייגע את גופם בעמל כפיים ישר ובלימוד יסודות התורה. בזכות מאמצם, וְנֶפֶשׁ חָרֻצִים תְּדֻשָּׁן, כלומר תבוא לידי סיפוק מושלם ותזכה לשפע, שובע ועונג בעולם הזה, וכן להתענג מנחלי העדן של ה' לעתיד לבוא.