שליטה קפדנית על הדיבור היא מנגנון הגנה קיומי, שכן הפה והשפתיים משמשים כחומה בצורה סביב האדם. אדם שהוא נֹצֵר פִּיו, כלומר נמנע מדיבורים רעים ומיותרים ואף מאכילת מאכלים מזיקים, שֹׁמֵר נַפְשׁוֹ ומציל את גופו ורוחו, גם כאשר מדובר בשיח על ענייני ה' או דברי חכמה. לעומת זאת, מי שהוא פֹּשֵׂק שְׂפָתָיו, כלומר פותח ומרחיב אותן כדי לדבר ללא מעצורים ואבחנה, פורץ את חומת המגן של עצמו. חוסר שליטה זה מביא עליו מְחִתָּה, שהיא שבר ואסון הפוגעים בדובר עצמו ולא באלה שדיבר עליהם.
משלי, פרק י״ג, פסוק ג׳
נֹצֵ֣ר פִּ֭יו שֹׁמֵ֣ר נַפְשׁ֑וֹ פֹּשֵׂ֥ק שְׂ֝פָתָ֗יו מְחִתָּה־לֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.