משלי, פרק י״ג, פסוק א׳

קרה לכם פעם שעשיתם טעות ומישהו מבוגר ניסה להסביר לכם איך להתנהג נכון? זה לא תמיד קל לשמוע שצריך להשתפר, נכון? אבל האמת היא שהדרך שבה אנחנו מגיבים כשמעירים לנו, קובעת איזה מן אנשים נהיה. כשאנחנו קוראים על בֵּן חָכָם, הכוונה היא לילד שמקשיב באהבה להדרכה ולתיקון שהוא מקבל. המילים מוּסַר אָב מתארות את החינוך והגבולות שאבא נותן לילד שלו בבית. ילד שמוכן ללמוד ולתקן את ההתנהגות שלו, הופך להיות באמת חכם בזכות החינוך הזה, שנוטע בו יראת ה' ומידות טובות. אגב, הדרכה כזו יכולה להגיע גם ממורה או רב, שעוזרים לנו לעצב את המחשבה וללמוד דרך ארץ. לעומת זאת, ישנו הלֵץ. זהו אדם שמזלזל, לא מתחשב באחרים וצוחק על דברים חשובים. כשהוא עושה טעות, הוא פשוט מסרב להקשיב למי שמנסה להכווין אותו. גם אם יפנו אליו בצורה מפורשת וייתנו לו גְּעָרָה, שזו הערה חזקה וברורה, הוא עדיין יאטום את האוזניים, לא יסכים לקבל ביקורת ולא ילמד מהטעויות שלו.