בֵּן חָכָם הוא אדם הפתוח להכוונה ומקבל באהבה מוּסַר אָב, שכן החינוך והגבולות הם שמנקים את הנפש מתאוות ונוטעים בה יראת ה'. דמות האב יכולה להיות האב הביולוגי המעצב את המידות, המורה הרוחני, או שכלו של האדם עצמו השולט ביצריו. מנגד, וְלֵץ הוא אדם ציני ואטום המתלוצץ על החכמה, אשר התנהגותו בהווה מעידה כי סירב לקבל ביקורת בעברו. הפער ביניהם ניכר ביכולת ההקשבה, שכן בעוד החכם מפיק לקחים מרמיזה קלה, הלץ לֹא שָׁמַע גְּעָרָה ויתעלם לחלוטין גם מתוכחה מפורשת וחריפה, ולכן לעיתים קרובות נמנעים מלהוכיח אותו מלכתחילה.
משלי, פרק י״ג, פסוק א׳
בֵּ֣ן חָ֭כָם מ֣וּסַר אָ֑ב וְ֝לֵ֗ץ לֹא־שָׁמַ֥ע גְּעָרָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.