הליכה בְּאֹרַח־צְדָקָה, כלומר בדרך של יושר, קיום מצוות ה' או מתן צדקה תוך שמירה על כבוד העני, מזכה את האדם בחַיִּים בעולם הזה ובחיי נצח. כפל הלשון וְדֶרֶךְ נְתִיבָהֿ, שמשמעותה שביל ומסילה, מדגיש כי במסלול זה של אַל־מָוֶת הצדיק ניצל ממות הנפש שחווים הרשעים. גישה אחרת רואה במילה נְתִיבָהֿ מסלול צר המיועד ליחידי סגולה שהתקדשו ומגיעים לנצחיות מוחלטת. לחלופין, ניתן להבין מילה זו מלשון נסתרות, ללמד שמתן צדקה בסתר פועל ככוח המציל את האדם באופן ישיר ממוות.
משלי, פרק י״ב, פסוק כ״ח
בְּאֹֽרַח־צְדָקָ֥ה חַיִּ֑ים וְדֶ֖רֶךְ נְתִיבָ֣הֿ אַל־מָֽוֶת׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.