קרה לכם פעם שרבתם עם חבר, ואחד מכם מיהר לרוץ למורה או להורים כדי לספר ראשון מה קרה? בדרך כלל, מי שמספר ראשון את הגרסה שלו נשמע ממש צודק, כי הוא יכול לתאר את הדברים בדיוק כמו שנוח לו והשומע נוטה להאמין לו מיד. לזה בדיוק הכוונה במילים צַדִּיק הָרִאשׁוֹן בְּרִיבוֹ, האדם הראשון שמסביר את הצד שלו בריב נראה לנו בהתחלה כמו הצדיק והצודק.
בגלל הטבע הזה שלנו, יש כאן אזהרה חשובה מאוד לדיינים ולשופטים: אסור להם להקשיב רק לצד אחד. אם שופט ישמע רק אדם אחד, הוא יתחיל להאמין לו ועלול לחשוב שהאדם השני שקרן עוד לפני שפתח את הפה. האמת המלאה מתגלה רק כאשר וּבָא רֵעֵהוּ, כלומר כשהאדם השני מגיע, וַחֲקָרוֹ, והוא מתחיל לשאול שאלות, לסתור את הדברים ולהסביר את הצד שלו. רק אז התמונה החד צדדית מתנפצת ומבינים מה באמת קרה.
מתוך ההבנה הזו, יש כאן גם עצה חכמה לחיים: כדאי מאוד להשתדל לוותר, להתפשר ולא למהר להיכנס למריבות או למשפטים. גם אם אתם בטוחים לגמרי שאתם צודקים, אי אפשר לדעת אילו טענות הצד השני יביא נגדכם כשיגיע תורו לדבר, ולכן תמיד עדיף לפתור סכסוכים בדרכי שלום.