משלי, פרק י״ח, פסוק י״ט

Proverbs 18:19Sefaria

אָ֗ח נִפְשָׁ֥ע מִקִּרְיַת־עֹ֑ז (ומדונים) [וּ֝מִדְיָנִ֗ים] כִּבְרִ֥יחַ אַרְמֽוֹן׃

מערכות יחסים קרובות, במיוחד בין אחים או חברים בלב ובנפש, טומנות בחובן עוצמה רבה. כאשר פורץ סכסוך בתוך קשר כזה, ההשלכות עשויות להיות הרסניות ובלתי הפיכות, או לחלופין, להוכיח את חוזקו האמיתי של הקשר בשעת משבר.

לפני שניגש לעומק הפירוש, יש להבהיר מספר מונחים מתוך הפסוק. המילה נכתבת "ומדונים" אך נקראת וּמִדְיָנִים [מנחת שי]. משמעות המילה כִּבְרִיחַ היא מוט עץ המונח לרוחב הדלת כדי לנעול אותה, והמילה אַרְמוֹן מתארת היכל של מלך [מצודת ציון].

הגישה המרכזית בקרב הפרשנים מתמקדת בכוחו ההרסני של פשע ובגידה בין אחים. כאשר אָח קרוב בוגד או פושע (נִפְשָׁע), הפגיעה והנזק שהוא גורם חזקים וקשים יותר מהרס של עיר מבוצרת, היא קִרְיַת־עֹז [רש"י, ביאור שטיינזלץ]. הפגיעה מאח קשה יותר מפגיעה של אדם זר, משום שהאח מכיר את סודותיה ומצפוניה של העיר, ולכן נזקו רב [עמנואל הרומי]. המריבות והקטטות שפורצות בעקבות הבגידה מפרידות בין האחים לעד, והן נועלות את דלתות הפיוס ממש כִּבְרִיחַ אַרְמוֹן החוסם כניסה של זרים [רש"י, ביאור שטיינזלץ]. לחלופין, המריבה משולה לשליפתו של אותו בריח, צעד המותיר את הארמון פתוח וחשוף לחלוטין בפני אויבים [ביאור שטיינזלץ, עמנואל הרומי].

מנגד, ישנה גישה פרשנית הפוכה לחלוטין, הרואה בפסוק ביטוי לכוחה של האחווה. לפי גישה זו, גם אם אח נפגע ופשעו בו, הרי שבעת צרה הוא יתייצב לעזרת אחיו, והוא מהווה עבורו משענת בטוחה יותר מעיר מבצר [רלב"ג, מצודת דוד]. המריבה ביניהם אינה נצחית; ממש כפי ששערי ארמון אינם יכולים להישאר נעולים לעד משום שאנשים צריכים להיכנס ולצאת, כך גם המריבה תחלוף [מצודת דוד]. יתרה מכך, אח הנאבק למען אחיו משמש כבריח ארמון במובן החיובי, שכן הוא מחבר, מייצב את הקירות ושומר על אחיו מכל רע [רלב"ג]. ברוח חיובית זו, יש המפרשים כי הפסוק משבח חבר קרוב שנחשד או הועמד בניסיון של פשיעה, אך הוכיח את נאמנותו ולא פשע באמת; חבר כזה יקר יותר מעיר עוז [אמרי דעת].

רובד נוסף של פרשנות לוקח את הפסוק לכיוונים אלגוריים ורעיוניים. בהקשר של חלוקת רכוש, המילה נִפְשָׁע מתפרשת מלשון פסיעה וריחוק. אח שהתרחק ונושל מהעושר (המשול לקִרְיַת עֹז) תולה את האשמה במזלו הרע, ומייצר מריבות עזות על דברים פעוטים, כאילו יש לו ארמון שלם והוא רב רק על הבריח החסר לו [אלשיך].

במישור הנפשי, הפסוק מתאר את מאבקו הפנימי של האדם. כאשר כוחו הטבעי של האדם חוטא מתוך תאווה, קשה מאוד לשלוט בו, יותר מכיבוש עיר. אך אם הטבע מורד ומחטיא מתוך כוונה להכעיס, אובדת כל תקווה, והנפש נסגרת ונאטמת כמו ארמון נעול בבריח [עמנואל הרומי].

לבסוף, בראי ההיסטוריה והסוד, הפסוק רומז למחלוקת קורח ועדתו. קורח, שנשא בתוכו ניצוצות רוחניים פגומים מקין והבל, פשע כנגד אחיו משה (שהיה הצד הטוב שבהבל). המריבה העזה שהתעוררה הובילה לכך שהארץ פתחה את פיה ונסגרה עליהם כבריח [חומת אנך].

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק י״ח
פסוק כ׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.