משלי, פרק י״ח, פסוק י״ט

יצא לכם פעם לחשוב למה כשבים עם אח או עם חבר בלב ובנפש, זה כואב הרבה יותר מאשר סתם ויכוח עם מישהו שלא מכירים כל כך טוב? כאשר אָח או חבר קרוב פוגע בנו ואנחנו מרגישים שהוא נִפְשָׁע, כלומר פשע ובגד באמון שלנו, הפגיעה הזו קשה וחזקה יותר אפילו מהרס של עיר גדולה ושמורה שנקראת קִרְיַת עֹז. הסיבה לכך היא שהאדם הקרוב אלינו מכיר את כל הסודות שלנו, ולכן כשהוא פוגע, הנזק והכאב גדולים במיוחד. בגלל הכאב העמוק הזה, המריבות שפורצות, שנקראות וּמִדְיָנִים, מפרידות ומרחיקות בין האחים. המריבות האלה נועלות את הדלת לפיוס ולהשלמה ממש כִּבְרִיחַ, שזהו מוט עץ כבד וחזק שמונח לרוחב הדלת כדי לנעול אותה היטב. המריבה סוגרת את הלבבות בדיוק כמו שנועלים שערים של אַרְמוֹן, שהוא ההיכל הגדול של המלך, כדי לחסום כניסה של אנשים זרים.