האדם נדרש לסמוך על ה' באופן מוחלט, שכן רק הוא יודע מהו הטוב האמיתי עבורו. משום כך הציווי הוא בְּטַ֣ח אֶל־יְ֭הֹוָה, כלומר בטח על ה', בְּכׇל־לִבֶּ֑ךָ. אף שעל האדם לפעול ולהשתמש בשכלו כדי לכלכל את צעדיו, מגיעה האזהרה וְאֶל־בִּ֥֝ינָתְךָ֗ אַל־תִּשָּׁעֵֽן ומבהירה כי אסור לו לתלות את הצלחתו רק בתבונתו האישית. השכל האנושי מוגבל ואינו יכול להבין את כל דרכי ההשגחה, ולכן הבינה משמשת רק כלי הכנה לקבלת ברכת ה'. מי שיכיר בכך שהכל מאת ה' ולא יישען על חכמתו בלבד, יזכה שה' יישר את אורחותיו וידריך אותו.
משלי, פרק ג׳, פסוק ה׳
בְּטַ֣ח אֶל־יְ֭הֹוָה בְּכׇל־לִבֶּ֑ךָ וְאֶל־בִּ֥֝ינָתְךָ֗ אַל־תִּשָּׁעֵֽן׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.