בפנייה פיוטית אל כלי הנגינה, עוּרָה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר, מבקש מהם המשורר בדרך משל להתעורר משנתם ולהצטרף אליו לשירת הלל לה', כאשר האות ה"א במילה הַנֵּבֶל משמשת כקריאה ישירה לכלי. במקום להמתין לבוא הבוקר, המכונה שָּׁחַר, ניכרת השתוקקות פעילה להקדים ולעורר את היום החדש בעזרת הנגינה, כפי שמצהיר המשורר: אָעִירָה שָּׁחַר. קריאה זו מבדילה את דוד משאר המלכים, שכן בעוד שהבוקר מעיר אותם, הוא קם בחצות הלילה ומעורר את השחר. התעוררות מוקדמת זו נקשרת למסורת על רוח שהייתה מנשבת בכינורו ומנגנת בו מאליה, פלא המבטא גם בקשה רוחנית שה' ייזום את ההתעוררות הראשונית, ורק לאחריה ימשיך האדם ויעורר את השחר בעבודת בוראו.
תהלים, פרק ק״ח, פסוק ג׳
ע֭וּרָֽה הַנֵּ֥בֶל וְכִנּ֗וֹר אָעִ֥ירָה שָּֽׁחַר׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.