כאשר אֱלֹהִים דִּבֶּר בְּקָדְשׁוֹ והבטיח באמצעות נביאיו ניצחון ושלטון על האויבים, התגובה הטבעית לכך היא אֶעְלֹזָה, שמחה גדולה וביטחון אישי בהתגשמות המלוכה. מתוך שמחת הניצחון תגיע החלוקה המעשית שבה אֲחַלְּקָה שְׁכֶם, כלומר אקח את שטחי האויב שנכבשו ואחלק אותם למנות ולנחלות עבור עם ישראל. בהמשך לכך, וְעֵמֶק סֻכּוֹת אֲמַדֵּד מתאר את פעולת מדידת השטחים בחבל מידה כדי לחלק אותם באופן מסודר לשבטים. אזכור המקומות שכם וסוכות, שעשויים לייצג גם אזורים שטרם נכבשו בקצה גבול הארץ, משמש כפרט המעיד על הכלל כדי להדגיש שהעם יירש את כלל ערי האויב ויאוחד תחת הנהגה אחת.
תהלים, פרק ק״ח, פסוק ח׳
אֱלֹהִ֤ים ׀ דִּבֶּ֥ר בְּקׇדְשׁ֗וֹ אֶ֫עְלֹ֥זָה אֲחַלְּקָ֥ה שְׁכֶ֑ם וְעֵ֖מֶק סֻכּ֣וֹת אֲמַדֵּֽד׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.