כאשר הַשָּׁתוֹת, כלומר היסודות המוסריים והפיזיים של החברה, יֵהָרֵסוּן ויקרסו, עולה זעקת האדם הישר השואל צַדִּיק מַה פָּעָל. זוהי תחינה של אדם התוהה מה פשעו שהוא נרדף על לא עוול בכפו, או זעקת שבר על משמעות עשיית הטוב בעולם חרב. לחלופין, התמיהה מופנית כלפי ה' הנקרא צַדִּיק, מדוע אינו מתערב כדי לעצור את הרשעים. קריאה הפוכה מפרשת את המילה הַשָּׁתוֹת כמלכודות שטומנים הרשעים, ואשר עתידות להישבר ולהיכשל. במציאות אופטימית זו, הפסוק מבטיח כי בעוד מזימות הרשע יקרסו, האדם הצַדִּיק יזכה לקבל מאת ה' שכר ראוי על מַה שפָּעָל.
תהלים, פרק י״א, פסוק ג׳
כִּ֣י הַ֭שָּׁתוֹת יֵהָרֵס֑וּן צַ֝דִּ֗יק מַה־פָּעָֽל׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.