תהלים, פרק קי״ב, פסוק ח׳

קרה לכם פעם שהרגשתם ממש בטוחים ורגועים, אפילו כשמסביב קרו דברים קצת מפחידים? האדם הצדיק מרגיש בדיוק כך. המצב של סָמוּךְ לִבּוֹ אומר שהלב שלו ממש נשען על ה' ובוטח בו לגמרי. בגלל שהצדיק יודע שהמעשים והמחשבות שלו טובים, יש לו ביטחון פנימי חזק ששומר עליו. מתוך הביטחון העמוק הזה הוא לֹא יִירָא, כלומר הוא לא מפחד מאנשים שמנסים להציק לו או לעשות לו רע. הוא נשאר רגוע ושלו עַד אֲשֶׁר יִרְאֶה בְצָרָיו, עד שהוא יראה שהאויבים שלו נכשלים והתוכניות שלהם לא מצליחות. בדרך כלל, כשמישהו מפוחד, הוא כל כך לחוץ שהוא אפילו לא פנוי לשים לב למה שקורה סביבו. אבל הצדיק כל כך רגוע, שהוא יכול לראות בנחת איך הרע מסתלק. המילה עַד לא אומרת שאחרי זה הוא יפסיק לבטוח בה', להפך. אם הוא סמך על ה' כשהיה קשה, ברור שאחרי שהוא יראה שהכל הסתדר, הלב שלו יהיה אפילו עוד יותר בטוח ושקט.