האדם הצדיק נשען ובוטח לחלוטין בה', ולכן סָמוּךְ לִבּוֹ והוא מהלך בביטחון פנימי המגן עליו מפני חרדות. בזכות צדקתו והכרתו כי מחשבותיו טובות, הוא לֹא יִירָא מאויביו ומכוונותיהם להרע לו, גם בעת צרה. מתוך רוגע זה הוא אינו שקוע בפחד אלא פנוי לשים לב למתרחש סביבו, עַד אֲשֶׁר יִרְאֶה בְצָרָיו את מפלתם המוחלטת. המילה עַד אינה מציינת את סוף ביטחונו של הצדיק, אלא להפך: לאחר שיזכה לראות בנפילת מתנגדיו, לבו יהיה בטוח ורגוע אף יותר.
תהלים, פרק קי״ב, פסוק ח׳
סָמ֣וּךְ לִ֭בּוֹ לֹ֣א יִירָ֑א עַ֖ד אֲשֶׁר־יִרְאֶ֣ה בְצָרָֽיו׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.