האדם הנדבן מחלק את ממונו לעניים רבים ברוחב לב אך באופן מחושב התואם את יכולתו. כדי למנוע בושה מן הנזקקים, הוא מלווה להם תחילה את הכסף ורק אז מוותר על החוב, ובכך פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים במתנה גמורה. בזכות נתינה זו מובטח לו שכר כפול, כך שצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד בעולם הבא, שומרת על זכותו וזכות צאצאיו ואף מכפרת על חטאיו. במקביל, ה' מברך את עושרו כדי שיוכל להמשיך לתת מתוך שפע, ובעולם הזה קַרְנוֹ תָּרוּם בְּכָבוֹד. כלומר, כוחו, שמו הטוב ומעמדו יתרוממו, והוא יזכה לעושר ולהערכה רבה מסביבתו.
תהלים, פרק קי״ב, פסוק ט׳
פִּזַּ֤ר ׀ נָ֘תַ֤ן לָאֶבְיוֹנִ֗ים צִ֭דְקָתוֹ עֹמֶ֣דֶת לָעַ֑ד קַ֝רְנ֗וֹ תָּר֥וּם בְּכָבֽוֹד׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.